רוטרי "עמיתים" נהריה
חזרה לעמוד קודם
  עשור למועדון רוטרי עמיתים אריה דרור  
   
 

חברים יקרים, בשעת לילה זו כשהנכדים כבר ישנים, אמתיק לכם סוד ואספר בכמה מילים איך לפני עשר שנים, נולד וקם מועדון עמיתים.
אך כמו בכל סיפור ראוי וגם סתם כך מהחיים - הסיפא לפעמים היא גם התחלה, אז הרי לכם פרולוג - הקדמה קצרה שבהשראתו של איש חכם נכתבה:
אומרים שקנאת סופרים מרבה חכמה, והרי בית הלל ובית שמאי - הם אחלה דוגמא.
שמעז אפשר שיצא מתוק . עוד שמשון הגיבור קבע את החוק.
עץ גדול מלא פוארות ושופע ענפים, אפשר שיניב חוטרים יפים.
וכך, ממועדון רוטרי נהריינים, שבע העשייה והעיתים - קם, צמח ועלה כפורח מועדון רוטרי "עמיתים".
כנחשון בן עמינדב מיציאת מצרים, קפץ שאול ראשון למים. ועימו הלכו חבריו. חמשת הטיטאנים - אורי מנכ"ל מפעלים ומאיר המנצח על המורים, משה מהחקלאים ואורי רופא הילדים. וגם אפרים ז"ל היה שם. מראשי הערים.
קמו והלכו על נשיהם ועל טפם, על צאנם ועל מקנם, אל ארץ לא נודעת, אל מחוזות עלומים.
האם היו הם מיואשים? האם על גדות הגעתון ישבו הם רופסים ובוכים??
לא ולא , כי לא נס מהם ליחה של עשייה, טבועה הייתה בנפשם של אלו החמישה.
האש שבערה בקרבם הלכה לבתה והתעצמה עד שקמו, גמרו אומר ועשו החלטה!
'למועדון החדש שנקים, הצהיר אחד מהחברים הנחושים - 'נצרף גם נשים !!'
'נשים??' תמהו אז חלק מהטיטאנים - 'מה יום מיומיים? תמיד הן היו שם בתוך גלגל השיניים.'
'לא, לא הבנתם'. השיב שאול, זיק בשורה לו בעיניים.
'לא סתם נשים, אלא ה-נשים', הוסיף מישיר מבט נחרץ אל תוך עיני הטיטאנים.

רעיון הוא דבר נפלא, ניצוץ נשגב שמוליד יצירה. אך העשייה יש מאיין קשה חברים שבעתיים, לכן בעיניי . הם 'טיטאנים.'

בואו ואמשיך רעי המלומדים, הסכיתו ושמעו איך המשיכו להתגלגל הדברים -
ובכן - שאול הביט אז בפני הגברים שאט-אט החלו את הרעיון להפנים, קם ובקול דרמטי הרעים: 'חברים ! - אצלנו הנשים תהינה שוות בין שווים ולא רק כאופנים פנימיים כמו בכל המועדונים האחרים.'
החליפו אז הטיטאנים זה עם זה מבטים. הרעיון שהונח לפתחם הפך מרגע לרגע חביב יותר ונעים.
כי האישה וזאת כולנו יודעים, היא זו שמציתה בליבנו את הדברים הטובים.
זו שמקדמת - דנא, כשע"פ דרווין היינו עוד קופים, גרמה לנו הגברים לטפס על העצים הכי גבוהים.

שלחו אז הטיטאנים שליחים, התקשרו אל חברים קרובים וגם לכאלו רחוקים נשכחים.
היו שנענו מייד והיו שביקשו הסברים במה בדיוק הדברים אמורים.
בסופו של דבר התאספה חבורה, זוגות-זוגות אל קרלטון הגיעו, כמו אל התיבה ובאולם קטן נטול חלונות לראשונה התכנסה.
בתחילה הייתה קצת מבוכה, אבל אחרי ששתינו קצת קפה ואכלנו פרוסת עוגה
(זכור לי אגב שהייתה קצת יבשה) - מאיר ואורי השמיעו דברי ברכה, נשבר אט-אט הקרח והתגבשה הקבוצה.
הועלו רעיונות שונים, משהו על מועדון חברים.
אמרו - נפגש אחת לשבועיים ונראה איך הדברים מתפתחים, אך שאול והטיטאנים נשאו עיניהם אל אופקים רחוקים - הם ייחלו בליבם שנמצא ראויים מועדון רוטרי נוסף בנהרייה להקים.

יודע אני שכולנו לפעמים נושאים מבט חטוף לאחור ומשתאים איך הצלחנו כל כך הרבה בעשר שנים. איך נרקמה רעות שכזו ואיך ממשיכים ומטפחים.
על העשייה למען משפחות הילדים עם הצרכים המיוחדים.
על המשחקייה בבית החולים.
על שיעורי הבישול לעולים האתיופים.
על שעת סיפור במועדון העיוורים ועל הרבה מעשים מבורכים נוספים שמי כמונו יודעים כי לא מאליו הם מובנים.

חלק מהדברים לבטח יועלה כאן הערב ע"י החברים ומי שמחר יתעורר עם תחושות כמיהה וסקרנות עמוקים וירצה לחוות רבדים אינטימיים יותר וענוגים -
יכנס וייצפה בתצלומים, ייזכר בטיולים במסיבות ובאירועים יקרא מכתבות החברים. הכל ידידי היקרים נמצא באתר "דברי הימים" של רוטרי נהרייה עמיתים.

כל הזכויות שמורות לרוטרי "עמיתים" נהריה

הפעל נגישות

בניית אתרים