רוטרי "עמיתים" נהריה
חזרה לעמוד קודם

ארבעת המבחנים - אתיקה רוטריונית     שאול מ. שאשא

 

לידתו של הרוטרי הייתה כל כלה בסימן האידיאל של הפעילות הקהילתית והעזרה לאחרים. "שירות לזולת מעל לפרט" הייתה סיסמת התנועה בעת היווסדה, והיא מלווה את ההוויה הרוטריונית זה מאה שנים. בצעד גאוני אימץ אותה הנשיא העולמי כסיסמת השנה, מעין אמירה והכרזה שגם היום, לאחר שני יובלות לתנועה, המחויבות לקהילה ולזולת שרירה וקיימת והיא מעל לכל.

בצד עיצוב מטרותיה ופעילותה מסדה התנועה גם את דפוסי הפעילות החברתית של האתר הבסיסי שלה, המועדון. זאת עשתה בסדרת חוקים, חוקי עזר ונהלים המהווים את חוקת הרוטרי ואת חוקי העזר של המועדונים, ועל פיהם מתנהלת הפעילות החברתית והקהילתית שלנו.

בצד אלה, ביקשה התנועה למן תחילתה לעצב גם את דמותו של החבר, הרוטריון, ולקבוע "קודקס אתי" להתנהלותו והתנהגותו. היא קיוותה לראות בחבר התנועה איש ישר, אמין, שהאמת נר לרגליו ומדבר שקר ירחק, העושה לטובת הכלל ולמען חבריו, פועל לרעות והבנה בחברה הקרובה והרחוקה ומרבה שלום בעולם. היא קבעה "ארבעה מבחנים", המייצגים את דמותו של האידיאל הרוטריוני. מבחנים אלה צריכים להיות הבסיס לכל "מחשבותינו, דיבורנו ומעשינו".

א. ויהיה מי שיתמה: מבחנים למעשים הוא נוהג שבעולם. אפשר ואפשר למדוד את מעשינו לאורם של המבחנים. אפשר, אולי בדוחק, להחילם על דיבורינו, אף שלא תמיד הקשר בין דיבורים למעשים הוא חד - חד ערכי, והרי "לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה" (אבות א', י"ז). אבל להחילם על מחשבותינו? ארבעת המבחנים - אתיקה רוטריונית

ב. הרוטריונית זה מאה שנים. בצעד גאוני אימץ אותה הנשיא העולמי כסיסמת השנה, מעין אמירה והכרזה שגם היום, לאחר שני יובלות לתנועה, המחויבות לקהילה ולזולת שרירה וקיימת והיא מעל לכל.

בצד עיצוב מטרותיה ופעילותה מסדה התנועה גם את דפוסי הפעילות החברתית של האתר הבסיסי שלה, המועדון. זאת עשתה בסדרת חוקים, חוקי עזר ונהלים המהווים את חוקת הרוטרי ואת חוקי העזר של המועדונים, ועל פיהם מתנהלת הפעילות החברתית והקהילתית שלנו.

בצד אלה, ביקשה התנועה למן תחילתה לעצב גם את דמותו של החבר, הרוטריון, ולקבוע "קודקס אתי" להתנהלותו והתנהגותו. היא קיוותה לראות בחבר התנועה איש ישר, אמין, שהאמת נר לרגליו ומדבר שקר ירחק, העושה לטובת הכלל ולמען חבריו, פועל לרעות והבנה בחברה הקרובה והרחוקה ומרבה שלום בעולם. היא קבעה "ארבעה מבחנים", המייצגים את דמותו של האידיאל הרוטריוני. מבחנים אלה צריכים להיות הבסיס לכל "מחשבותינו, דיבורנו ומעשינו".

ויהיה חד יוכל למצוא עשרות דוגמאות לכך.

לכן,"האם זו האמת" היא מבחן בסיסי, אך לא בלעדי ל"מחשבותינו, דיבורינו מעשינו".

לשון המדעים "תנאי הכרחי אך לא מספיק" . השימוש בה אינו מומלץ בכל מקרה אלא אם מתלווה לו מטרה ברורה המנוסחת במבחן השני.

ג. המבחן השני הוא "האם זה הוגן כלפי כל המעורבים". ההגינות בין בני האדם, בין הרוטריונים עצמם ובינם לבין סביבתם היא כלל בסיסי באתיקה הרוטריונית. ההגינות מכפיפה את האמת אליה. יש בה טעם אם היא הוגנת כלפי כל המעורבים, ואין בה ערך אם היא מבוססת על או בונה חוסר הגינות. אמירת האמת על כיעורה של האורחת במועדון אינה הוגנת, מלבד העובדה שאינה אובייקטיבית

אך האם מספיק להשתית את מחשבותינו, דבורינו ומעשינו על שני מבחנים אלה בלבד? האם בהכרח אמת שהיא גם הוגנת כלפי כל המעורבים היא גם דרך בטוחה לבניית רצון טוב וידידות בין אנשים? כמובן שלא. לעתים זהו מרשם בטוח לאבד ידידים. כדי לרכוש ידידים כדאי לפעמים לא לומר את כל האמת, ולא להיות הוגן כלפי כל העולם, אלא אם כן מתקיים גם המבחן השלישי.

ד. המבחן השלישי קובע שמחשבותינו, דיבורינו ומעשינו צריכים לענות על השאלה " האם זה בונה רצון טוב וידידות" בין האנשים? רצון טוב וידידות הם הבסיס לשיתוף פעולה, ליצירת חברה בונה ומתחשבת ולנכונות של אנשים לפעול יחדיו למען מטרות משותפות. אי אפשר לקיים מועדון רוטרי אם לא שוררת בו אווירה של רצון טוב וידידות. אי אפשר לגייס את החברים לפעילות אם אין להם רצון טוב ולא שוררת ביניהם ידידות. אי אפשר לפתח הבנה בין לאומית אם הכלל של רצון טוב וידידות לא יהיה הבסיס לכך.

ה. המבחן הרביעי הוא "האם זה יהיה לטובת כל המעורבים? ". הוא מתבסס על הטבע האנושי בכללו. ברור לנו כרוטריונים וכבני אדם שלהשיג הבנה, רצון טוב והוגנות, המבוססים על האמת ועל הרצון המשותף לתרום לחברה בה אנו חיים, צריך שהדבר יהיה למען כל המעורבים. אין לצפות מאף אחד שיסכים לשמוע או להשתתף במעשה שאינו לטובתו. לכן כאשר אנו חושבים (או מתכננים), מדברים או עושים, הבה נבדוק אם דאגנו שכל המעורבים יפיקו מכך תועלת. לאו דווקא תועלת חומרית, אבל צריך שעל אחד מהמעורבים יצא בתחושה ש "יצא לי מזה משיהו". אפשר שזה יהיה הנאה, ואפשר שזה יהיה תחושת חשיבות וכו', אבל חשוב שאף אחד לא יפסיד ממעשינו או דיבורינו. זה גם התנאי למבחן השלישי, היינו לבנית רצון טוב וידידות. אלו לא יבנו אם השותפים לא יהיו בתחושה שהדבר הוא גם לטובתם.

 

סיכומו של דבר, מי שמאמין ש"השרות לזולת מעל לפרט", מי שמקבל עליו את התפישה הרוטריונית (גם אם הוא עצמו אינו רוטריון) של טיפוח ההיכרות בין בני האדם כהזדמנות לשירות ושל תפישת המקצוע כהזדמנות לשירות, כאשר המטרה היא קידום הבנה בעולם, רצון טוב ושלום ע"י רעות בין אנשי המקצוע המאוחדים באידיאל השירות - חייב גם לקבל את התפישה הרוטריונית של טיפוח רמת מוסר גבוהה במקצוע ובחברה כתנאי בסיסי "למחשבותינו, דיבורינו ומעשינו". ארבעת המבחנים הם הכלי ליישום תפישה זו.

כל הזכויות שמורות לרוטרי "עמיתים" נהריה

הפעל נגישות

בניית אתרים